הבטיחות בפנים עם מעקות וסורגים

דירה, בראש ובראשונה צריכה להיות "בית", כלומר, אזור מוגן ובטוח, גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית לכל השוהים בו. אז ברור לגמרי, שכאשר אנחנו בוחנים דירה לקניה (בין אם חדשה ובין אם מיד שנייה), אנחנו נבחן את דלת הכניסה באספקט של ההגנה שהיא מספקת לבני הבית, בני משפחתנו היקרים לנו. אבל, בצד הבטיחות שמעניקה דלת הכניסה, ישנם אלמנטים נוספים, לא פחות חשובים מהדלת, אותם חשוב לבדוק - הסורגים על החלונות והמעקים, בין אם הם המעקים הפנימיים אשר תוחמים את המדרגות בבית בעל יותר ממפלס אחד, ובין אם הם מותקנים במרפסת בדירה בבניין דירות.

דירות למכירה בקריות? המעקה חשוב ביותר!

כאשר בוחנים לקניה דירות למכירה בקריות הממוקמות בבנייני דירות, מעקה המרפסת הוא חלק בלתי נפרד מבדיקת רמת הבטיחות של הדירה. אולם, לא רק עצם קיומו של המעקה חשוב לבטיחות, אלא אף עמידתו בתקן הישראלי (ת"י 1142). אם כך, מתי, על פי תקנות התכנון והבניה נדרש מעקה? התקנות קובעות, כי מעקה חייב להיות מותקן בכל מרפסת או בכל פתח בקיר אשר ממנות קיימת סכנת נפילה, כמו גם בכל המקומות בבניין בהם הפרשי הגובה בין שני המפלסים הסמוכים עולים על 60 ס"מ. על בסיס דרישות אלה, מוסיף ומפרט התקן הישראלי 1142 דרישות מפורטות הנוגעות למעקה עצמו. למשל: גובהו המינימלי של מעקה יהיה לפחות 105 ס"מ (זאת, למעט לאורכו של החלק המשופע במדרגות, אשר שם גובהו המינימלי יהיה לפחות 90 ס"מ), המרווחים בין רכיבי המעקה לבין הקיר אליהם הם מחוברים ובינם לבין עצמם לא יעלו על 10 ס"מ (מבחן הכדור הקשיח), ולצורך מניעת הטיפוס (הסיטואציה שמפחידה כל הורה) מכתיב התקן אך ורק שני רכיבים אופקיים במעקה, כאשר המרחק בין הרכיב העליון לתחתון הוא מינימום 90 ס"מ. כעת, מובן מעט יותר הצורך לא רק לוודא את הימצאותו של מעקה "כלשהו", אלא גם להקפיד על עמידתו של המעקה בתקן.

סורגים - לכל הדירות ובכל הקומות!

כיום, קיימים בשוק שני סוגי סורגים, אשר נבדלים זה מזה במטרתם - הסוג הראשון, הוא הסורגים המשמשים להגנה מפני פריצה ואילו הסוג השני הם הסורגים המונעים נפילה מהחלון. מתוך הצורך השונה, נובע גם ההבדל בחוזק המבנה של הסורג - הסורגים המיועדים להגנה בפני פריצה נחשבים לחזקים יותר ומותקנים תוך תשומת לב רבה יותר לחוזק ההתקנה. בנוסף להנחיות הנוגעות למרווחים שבין האלמנטים שבסורג אשר זהות לאלו של המעקים (מקסימום 10 ס"מ, מבחן הכדור, זוכרים?), קיימת התייחסות גם להגנה על הסורג מפני קורוזיה, וזאת, לא רק בתהליך הגימור (על ידי גלוון או צביעה) אלא גם בבחירת רכיבי הסורג עצמו (ההעדפה הינה למוטות מלאים או לפרופילים פתוחים ומלאים). בתקינת הסורגים עוסק התקן הישראלי, ת"י 1635, שאמנם איננו נחשב כתקן "רשמי", אולם הוא נחשב למחייב בעמידה בו, כפי שדרישותיו באות לידי ביטוי בתקנות התכנון והבניה.